ברווווק – לין, ברוווווק – לין! נשמעת השאגה באולם.

כבר באמצע הרבע השלישי התחילו אוהדים משועממים לעזוב כשהקליפרס כבר מובילים ב-20.

2 דקות עוברות להן מתחילת הרבע הרביעי וטרבור בוקר נאבק בפוסט נגד שני שחקנים. בוקר בסוף מצליח להוציא את הכדור אל הקשת, שם שון קילפטריק מנצל את את ההזדמנות ומצמצם את ההפרש ל-13. בתוך דקה קילפטריק מצליח להוסיף עוד 5 נקודות בעזרת שלשה נוספת ונקודות מהפוסט.

דוק ריברס, שהתחיל להרגיש את יצירת המומנטום של הנטס, לוקח פסק זמן ומכניס את החמישיה הפותחת שמחזירה את ההפרש לדו ספרתי. משלב זה שון משתלט על המשחק: 5:30 דקות נשארו על השעון כששון מצליח בשתי התקפות זריזות לסחוט אנד וואן ולהוסיף עוד סל אחרי הטעיה מרשימה.

שלשה על הראש של דיאנדרה ג'ורדן, פול אפ מחצי מרחק והגנה נפלאה משווים את המשחק. בהתקפה הבאה קילפטריק חודר ומוציא לברוק לופז לשלשה פנויה שמעלה את הנטס ליתרון. לאחר שלשה מדהימה של פול נשאר לנטס זמן להתקפה אחרונה והכדור הולך לקילפטריק שמצליח להוציא זריקה שמתגלגלת על הטבעת אך לבסוף יוצאת.

בהארכה הוסיף שון עוד 11 נקודות ל-38 סה"כ כולל 5 בהארכה השניה – יותר מכל שחקני הקליפרס. הנטס עשו את הבלתי יאומן וניצחו.

אלו ממכם שקראו את היומנים של ברוקלין עונה שעברה אולי זוכרים שהבאתו של קילפטריק מהדי ליג הייתה הצעד הראשון של מרקס כג'נרל מנג'ר של הקבוצה. חזונו של מרקס בבניה מחדש של ברוקלין הייתה ללכת על שחקנים שקבוצות אחרות זלזלו בהם ולבדוק מה הם שווים כשנותנים להם הזדמנות אמיתית. הוא עשה זאת עם קילפטריק, ג'רמי לין , טרבור בוקר וג'ו האריס.

הצעד השני של מרקס הייתה הבאתו של המאמן קני אטקינסון אשר מצליח להוביל את הנטס נטולת גרמי לין הפצוע למאזן קרוב לזה של קבוצת העתיד ממינסוטה. אטקינסון מפעיל רוטציה רחבה מאוד הכוללת 12 שחקנים (ללא לין, כן?) המקבלים 13-28 דקות למשחק.
ברוקלין משחקת בקצב השני בליגה ובעזרת פיתוח הזריקה משלוש של ברוק לופז, הנטס משיגים הרבה נקודות קלות ממשחק מעבר. ברוקלין קולעת 105 נקודות למשחק, כמות המדרגת אותה במקום ה-10 בליגה בקטגוריה זו, אבל מהצד השני הם הקבוצה שסופגת הכי הרבה נקודות למשחק בליגה ומדורגים במקום ה-29 ביעילות הגנתית, רק לפני פורטלנד.

נראה שהקצב הגבוה של הנטס עושה טוב לסגל ובאופן מפתיע בעיקר לביגמנים כאשר לופז נותן עונת קריירה ומדורג בטופ 30 של מדד ה-PER. בוקר, בעונת קריירה גם הוא, מדורג בטופ 50.

הנטס זורקים הרבה שלשות. היחידים שזורקים יותר מהם הם הרוקטס, אבל הם לא קולעים אותן באחוזים גבוהים מה שגורם ליעילות התקפית נמוכה.

המשחק המהיר וריבוי השלשות מאפשרים לגאנרים הרבים שיש בסגל להתפרע כאשר ארבעה שחקנים קולעים כ-15 נקודות במשחק לפחות ו-2 נוספים בדאבל פיגרס. כמות הנקודות הממוצעת של בוקר, בוגדנוביץ', קילפטריק, לין, האריס והמילטון היא שיא קריירה (יחד עם רונדה הוליס ג'פרסון, שחקן בשנתו השנייה בליגה, מדובר ב-7 מ-9 הקלעים המובילים של הנטס. אחד מהשניים שנותרו הוא רוקי). ראוי לציין כי הקבוצה הגישה הצעה לדונטאס מאטיונאס, אבל הרוקטס השוו את ההצעה והחליטו להשאיר את השחקן אצלם.

אחרי הכל ברוקלין לא קבוצת צמרת והיא עדיין כנראה אחת מחמשת הקבוצות החלשות בליגה אך כשהחזרה של גרמי לין ושל כריס לוורט (הבחירה ה-20 מהדראפט האחרון) מסתמנת כקרובה מאוד ואכן הרוחות בברוקלין נושבות לכיוון חיובי ובהחלט אפשר להרגיש את השינוי שמרקס ואטקינסון עושים.